You are currently viewing אבחון ADD: כל מה שצריך לדעת על הפרעת קשב "שקטה" (ללא היפראקטיביות)

אבחון ADD: כל מה שצריך לדעת על הפרעת קשב "שקטה" (ללא היפראקטיביות)

בקליניקה שלנו ב"סימני לב", אנו פוגשים מדי שבוע הורים שמגיעים אלינו מבולבלים ושואלים: "איך יכול להיות שיש לה הפרעת קשב? היא הרי יושבת בשקט בשיעור, לא קמה מהכיסא ולא מפריעה לאף אחד". הבלבול הזה הוא טבעי לחלוטין, אך הוא גם זה שגורם להרבה מאוד ילדים (ובעיקר ילדות) ליפול בין הכיסאות.

התשובה הקצרה היא שהפרעת קשב לא חייבת להגיע עם "קוצים בישבן". אבחון ADD (Attention Deficit Disorder) מתייחס להפרעת קשב וריכוז "שקטה" – כזו שמתאפיינת בניתוקים, חולמנות, קושי בארגון זמן ושכחנות, ללא ההיפראקטיביות והאימפולסיביות המוכרות. בגלל שהם לא מפריעים לסביבה, הם לרוב מאובחנים בשלב מאוחר יותר, כשהפער הלימודי או התסכול הרגשי כבר גדולים.

הקושי השקוף: למה כל כך קשה לזהות ADD?

כדי להבין את הקושי, בואו נתבונן בדוגמה קלאסית מהניסיון שלנו בקליניקה. תארו לעצמכם ילדה בכיתה ד'. היא יושבת בשורה השנייה, בוהה מהחלון ונראית שקועה בעולמה. המורה ממשיכה ללמד, כי הילדה לא מפריעה למהלך התקין של השיעור. אבל בפנים, בתוך ראשה של הילדה, המחשבות נודדות במהירות למקומות אחרים. כשהמורה פונה אליה בשאלה, היא נדרכת ולא יודעת על מה מדובר.

מכיוון שאין כאן התנהגות מפריעה, הסביבה (מורים ולעיתים גם הורים) נוטה לפרש את ההתנהגות הזו בצורה שגויה. במקום לזהות את מקור הקושי הנוירולוגי, הילד או הילדה מקבלים תוויות כמו: "הוא עצלן", "היא מרחפת", "הוא פשוט לא משקיע מספיק", או "יש לה פוטנציאל אבל היא לא מממשת אותו".

אלו בדיוק המקרים שבהם אבחון ADD הוא לא רק כלי רפואי, אלא "גלגל הצלה" רגשי שמונע פגיעה אנושה בדימוי העצמי.

עושים סדר: ההבדל בין ADD ל-ADHD

כדי לעשות סדר בבלבול, ריכזנו עבורכם את ההבדלים המרכזיים בין הפרעת הקשב ה"שקטה" לבין זו המוכרת יותר, הכוללת היפראקטיביות.

מאפיין ADD (הפרעת קשב "שקטה") ADHD (משולב עם היפראקטיביות)
ביטוי בכיתה / בעבודה חולמנות, ניתוקים מהשיעור, איטיות בביצוע מטלות, קושי בהתחלת משימה. תנועתיות יתר (תזזיתיות), קושי לשבת במקום אחד, התפרצויות לדברי אחרים.
האתגר המרכזי מיקוד הקשב לאורך זמן, ארגון, סדר והתעלמות מהסחות דעת פנימיות. ויסות הדחף לפעול, שליטה באימפולסיביות והשהיית תגובה.
איך הסביבה מפרשת זאת? פעמים רבות בטעות כחוסר מוטיבציה, "עצלנות" או חוסר אכפתיות. כבעיית משמעת, קושי בציות לחוקים או חוסר שקט כללי.

האם המונח ADD עדיין קיים במונחים הרפואיים של ימינו?

שאלה שאנו נשאלים לעיתים קרובות היא מדוע חלק מהרופאים עדיין כותבים ADHD כשהילד בכלל לא היפראקטיבי. חשוב לדעת: מבחינה רפואית רשמית (לפי ספר האבחנות DSM-5), המונח ADD הוצא מהשימוש.

כיום, ההגדרה הרשמית לכולם היא ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder), אך היא מחולקת לשלושה תתי-סוגים:

  1. ADHD מהסוג המשולב (גם קשב וגם היפראקטיביות).
  2. ADHD מהסוג ההיפראקטיבי-אימפולסיבי.
  3. ADHD מהסוג הבלתי-קשוב (Inattentive Type) – וזהו בדיוק מה שהיה מוכר וידוע כ-ADD.

אף על פי שהמונח הרשמי השתנה, בשפה היומיומית וגם בחדרי הטיפול, אנשי מקצוע והורים ממשיכים להשתמש במונח ADD כדי לתאר במדויק את חוויית הקושי "השקטה".

איך נראה תהליך אבחון ADD במכון סימני לב?

אבחון של הפרעת קשב שקטה דורש מומחיות ורגישות, מכיוון שהסימפטומים מוסווים יותר. במכון סימני לב, אנו מבצעים תהליך אבחון מקיף הכולל מספר שלבים:

  • ראיון קליני ואיסוף מידע: שיחה מעמיקה עם ההורים והילד כדי להבין את ההיסטוריה ההתפתחותית ואת האתגרים ביומיום.
  • שאלונים מתוקננים: איסוף מידע דרך שאלונים למורים ולהורים (כמו שאלוני קונרס), כדי לבחון כיצד הקושי בא לידי ביטוי במסגרות שונות.
  • מבדק ממוחשב: שימוש במבחנים ממוחשבים אובייקטיביים (כגון מבדק MOXO או BRC), המודדים את היכולת של המאובחן להתמקד במשימה מונוטונית לאורך זמן ולהתעלם מהסחות דעת. המבדק יודע לזהות את ה"ניתוקים" הקטנים שאפילו עין אנושית עלולה לפספס.
  • אבחנה מבדלת: שלב קריטי שבו הפסיכולוג מוודא שהחולמנות אינה נובעת מסיבה אחרת, כגון חרדה, קושי רגשי או לקות למידה (שאותה נבדוק לעיתים באמצעות אבחון פסיכודידקטי).

שאלות נפוצות על אבחון ADD

בגיל איזה ניתן לאבחן ADD (הפרעת קשב שקטה)?

בעוד שהיפראקטיביות אפשר לעיתים לזהות כבר בגיל הגן, ADD מאובחן לרוב מאוחר יותר, בדרך כלל סביב כיתות ג'-ד', כאשר הדרישות הלימודיות עולות והילד נדרש ללמידה עצמאית, קריאה ארוכה וארגון משימות. עם זאת, ניתן ואף מומלץ לאבחן בכל גיל שבו מתעורר קושי.

האם מבוגרים יכולים להיות מאובחנים ב-ADD?

בהחלט. מבוגרים רבים מגיעים אלינו לקליניקה לאבחון לאחר חיים שלמים של קושי בעמידה ביעדים, דחיינות (פרוקרסטינציה) ושכחנות תמידית. רבים מהם מבינים שיש להם את ההפרעה רק לאחר שהילד שלהם מאובחן.

האם חובה לקחת תרופות לאחר אבחון ADD?

לא. האבחון מספק המלצות, אך הטיפול עצמו נבנה יחד איתכם. לעיתים מעטפת של הדרכת הורים, הקניית אסטרטגיות למידה וטיפול CBT מספיקים. במקרים שבהם הקושי פוגע משמעותית בתפקוד היומיומי, נמליץ על התייעצות עם רופא מומחה לבחינת טיפול תרופתי.

איך מבדילים בין חרדה לבין ADD?

זהו לב ליבה של האבחנה המבדלת במכון. ילד שסובל מחרדה עשוי גם הוא להיראות "מנותק" או חולמני בכיתה, משום שמוחו עסוק בדאגות ובפחדים. האבחון הפסיכולוגי שלנו נועד להפריד בין קושי רגשי לבין קושי נוירולוגי של קשב וריכוז, כדי להבטיח שהילד יקבל את הטיפול המדויק עבורו.

סיכום ומבט קדימה: האבחון כנקודת הזינוק של ילדכם

אבחון ADD אינו נועד לתייג את הילד, אלא להעניק לכם ולו מפת דרכים ברורה להצלחה. הילדים המתמודדים עם הפרעת קשב "שקטה" הם לרוב אינטליגנטיים, רגישים ויצירתיים בצורה יוצאת דופן. ברגע שהם (והסביבה שלהם) מבינים שהם אינם "עצלנים" אלא פשוט זקוקים לתיווך ואסטרטגיות למידה אחרות – הדימוי העצמי שלהם משתקם וחוויות התסכול מתחלפות בהישגים.

הדוח האבחוני שתקבלו אצלנו בסימני לב ישמש אתכם לבניית תוכנית עבודה מול בית הספר (כולל התאמות בלמידה ובהיבחנות), הדרכת הורים ליצירת עוגנים בבית, ולסלילת הדרך למימוש הפוטנציאל האמיתי שלהם.

כתיבת תגובה