מאת: תרצה פלדמן, פסיכולוגית קלינית ומאבחנת, מייסדת מכון "סימני לב"
במשך שנים הרגשת שאתה "חייזר". שכולם קיבלו ספר הוראות לחיים, ורק אתה לא. אתה מצליח בעבודה, אולי הקמת משפחה, אתה מתפקד. אבל בפנים? בפנים יש מאמץ אדיר. כל אינטראקציה חברתית מרגישה כמו מבחן, רעשים חזקים יכולים להוציא אותך מדעתך, ויש לך תחומי עניין שאתה יכול לדבר עליהם שעות – אבל קשה לך לנהל שיחת חולין ("סמול-טוק") פשוטה על מזג האוויר.
אם התיאור הזה צובט לך בלב, אתה לא לבד. בשנים האחרונות, יותר ויותר גברים ונשים, בגילאי 30, 40 ואפילו 60, מגיעים אלינו למכון "סימני לב" ושואלים בזהירות: "האם יכול להיות שאני אוטיסט?"
"הדור האבוד": למה לא גילו את זה כשהייתי ילד?
רבים שואלים: "אם אני על הרצף, איך אף אחד לא ראה את זה בבית הספר?" התשובה פשוטה: לפני 20 או 30 שנה, הגדרת האוטיזם הייתה שונה לחלוטין. אנשי המקצוע חיפשו בעיקר ילדים שלא מדברים או שנמצאים בבועה מנותקת. ילדים אינטליגנטים, בעלי יכולות ורבליות גבוהות (מה שכונה בעבר "אספרגר"), פשוט התפספסו. הם תויגו כ"ביישנים", "גאונים מוזרים", "חולמניים" או "ילדים עם בעיות רגשיות". הילדים האלו גדלו להיות מבוגרים שלמדו "להסתדר", אבל המחיר הנפשי שהם משלמים הוא כבד.
סימנים לאוטיזם במבוגרים: זה נראה אחרת מאשר אצל ילדים
אצל מבוגרים, האוטיזם לא נעלם, הוא פשוט לובש צורה בוגרת ומתוחכמת יותר. הנה כמה נורות אדומות שאנשים מבוגרים מדווחים עליהן:
- ה"הנגאובר" החברתי: אתה מסוגל ללכת לאירוע משפחתי או לקידוש בבית הכנסת ולחייך לכולם. אבל כשאתה חוזר הביתה, אתה חייב להיכנס לחדר חשוך או לישון שעתיים כדי להתאושש. האינטראקציה סוחטת ממך אנרגיה שבאחרים היא דווקא מטעינה.
- קודים חברתיים לא ברורים: למרות הניסיון שצברת, אתה עדיין מרגיש שאתה "משחק תפקיד". אתה לא תמיד מבין מתי תורך לדבר בישיבת צוות, מתקשה להבין ציניות, או מוצא את עצמך מעליב אנשים בלי להתכוון ("אמרתי רק את האמת, למה הוא נעלב?").
- רגישות חושית: תגיות של בגדים מציקות לך, אורות פלורסנט במשרד גורמים לך לכאב ראש, או שאתה בררן מאוד באוכל (מרקמים וטעמים).
- צורך עמוק בשגרה: שינויים בלו"ז יכולים לערער אותך לחלוטין. אם ביטלו פגישה ברגע האחרון או שינו את סדר היום, אתה מרגיש מצוקה או כעס לא פרופורציונלי.
- תחומי עניין אינטנסיביים: יש לך תחביב או תחום ידע שאתה שולט בו ברמת מומחיות (היסטוריה, מחשבים, הלכה, גינון), והעיסוק בו הוא המפלט המרגיע ביותר שלך.
הזווית המגזרית: האתגר בקהילה צפופה
בחיים הדתיים והחרדיים, הקהילתיות היא ערך עליון. תפילות במניין, שמחות, שבתות המוניות – כל אלו הם חלק מהדנ"א שלנו. עבור מבוגר על הרצף (שלא מאובחן), החיים הקהילתיים יכולים להיות סיוט מתמשך. הוא עלול להיתפס כ"סנוב", "מתנשא" או "מוזר", בעוד שבפועל הוא חווה הצפה חושית וחרדה חברתית. אבחון יכול לעזור לאדם להבין למה קשה לו בקידוש, ולמה הוא מעדיף ללמוד בחברותא או לבד מאשר בשיעור המוני.
למה בכלל לאבחן בגיל מבוגר? ("אני כבר מסתדר")
זו שאלה מצוינת. הרי כבר סיימת לימודים, יש לך עבודה. למה לפתוח את זה עכשיו? התשובה טמונה באיכות החיים.
- שחרור מאשמה: ההבנה ש"אני לא שרוט, המוח שלי פשוט מחווט אחרת" היא חוויה משחררת ומטלטלת. שנים של ביקורת עצמית מתחלפות בחמלה.
- שיפור הזוגיות והורות: פעמים רבות, בני הזוג לא מבינים את ההתנהגות המרוחקת או הנוקשה. אבחון אוטיזם נותן "מילון" חדש לתקשורת בבית ומציל נישואים.
- התאמות בעבודה: הבנה של הצרכים שלך (למשל: עבודה עם אוזניות, קבלת הוראות בכתב) יכולה להפוך אותך לעובד יעיל ורגוע הרבה יותר.
איך מתבצע אבחון אוטיזם מבוגרים ב"סימני לב"?
אל דאגה, אנחנו לא מושיבים אתכם לשחק בקוביות על השטיח. אבחון מבוגרים הוא תהליך של שיחה. זהו דיאלוג בגובה העיניים עם פסיכולוג/ית מומחה. אנו משתמשים בכלים כמו שאלונים וראיונות עומק (לעיתים נבקש לשוחח גם עם בן/בת הזוג או הורה מבוגר, כדי לשמוע על הילדות), ומטרתנו היא להרכיב את הפאזל של חייכם. התהליך הוא דיסקרטי לחלוטין, מכבד, ומותאם לרגישויות של הציבור הדתי.
שאלות ותשובות על אבחון אוטיזם מבוגרים (Q&A)
תמיד חשבתי שיש לי חרדה חברתית. איך יודעים אם זה לא זה
זו אבחנה מבדלת חשובה. בחרדה חברתית, האדם מבין את הסיטואציה החברתית אבל מפחד משיפוטיות. באוטיזם, הקושי נובע פעמים רבות מחוסר הבנה של הקודים או מהצפה חושית. אבחון מקצועי יודע להבדיל בין השניים (ולעיתים הם מופיעים יחד).
האם האבחון ישפיע על העבודה שלי או על הרישיון נהיגה?
המידע באבחון פרטי הוא חסוי ומוגן בחיסיון רפואי. הוא לא עובר למעסיק, לצבא או למשרד הרישוי ללא הסכמתכם המפורשת. המטרה היא עבורכם – להבנה עצמית וקבלת כלים.
האם אפשר לקבל קצבה מביטוח לאומי אם אני מאובחן כמבוגר?
כן. מבוגרים המאובחנים על הרצף האוטיסטי עשויים להיות זכאים לקצבת נכות (תלוי ברמת התפקוד וכושר ההשתכרות) ולסל שיקום הכולל עזרה בתעסוקה, דיור וליווי סוציאלי. האבחון שלנו קביל בוועדות ביטוח לאומי.
אני חושש שהאבחון "יפיל" אותי. מה עושים עם המידע הזה?
להפך. רוב המאובחנים המבוגרים מתארים תחושה של "חתיכת הפאזל החסרה". המידע מאפשר לכם להפסיק להילחם בעצמכם ולהתחיל לנהל את האנרגיה שלכם נכון. אנחנו ב"סימני לב" מלווים אתכם גם בשיחת הסיכום כדי לעבד את המשמעות ולצאת לדרך חדשה ומוארת יותר.
השאלה "האם אני אוטיסט" לא עוזבת אתכם? אולי הגיע הזמן לקבל תשובה. במכון "סימני לב" מחכה לכם צוות מקצועי שמבין מבוגרים, מבין את המגזר, ובעיקר – מבין את הלב. צרו קשר לשיחת התייעצות דיסקרטית.
התמונה נוצרה ע"י https://gemini.google.com/