בלוג

מאת: תרצה פלדמן, פסיכולוגית קלינית ומאבחנת תקשורת, מייסדת מכון "סימני לב"

"אני לא מבינה על מה את מדברת, בכיתה היא מקסימה. שקטה, מנומסת, לומדת יפה. אולי הבעיה היא בגבולות בבית?" משפטים אלו הם אולי הכואבים ביותר עבור הורים לילדות על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. ההורים הללו חיים בדיסוננס מתמיד: מצד אחד, הסביבה החיצונית (בית הספר, המשפחה המורחבת, החוגים) רואה ילדה מתפקדת ולעיתים אף מצטיינת. מצד שני, בבית, ההורים פוגשים מציאות אחרת לגמרי – התפרצויות, חרדות, נוקשות וקשיים עמוקים.

בשפה הלא-רשמית של הורים ואנשי מקצוע, הילדות הללו זכו לכינוי: "בנות מבלבלות". הן מבלבלות את המורים, את הרופאים, ולעיתים אף את המאבחנים שאינם מיומנים דיים. במאמר זה נצלול לעומק התופעה, נבין מדוע היא קורית, וכיצד מזהים את מה שהעין הלא-מיומנת מפספסת.

למה הן "מבלבלות"? הפער בין החוץ לפנים

המונח "בנות מבלבלות" נולד מתוך הפער הבלתי נתפס בין היכולות הקוגניטיביות (השכל) לבין היכולות הרגשיות-חברתיות. בנות רבות על הרצף הן בעלות אינטליגנציה תקינה ומעלה, ובעלות יכולות ורבליות (שפתיות) גבוהות. הן יודעות לדבר יפה, הן יודעות מה "נכון" להגיד, והן משתמשות באינטליגנציה שלהן כדי לפצות על היעדר האינטואיציה החברתית.

התוצאה היא תופעה המכונה "אפקט בקבוק הקולה": במשך יום שלם בבית הספר, הילדה "מנוערת". היא מתאמצת להבין סיטואציות, מתאמצת לסנן רעשים, מתאמצת לחייך בזמן הנכון. הפקק נשאר סגור והיא נראית שלימה מבחוץ. אבל כשהיא מגיעה הביתה – המרחב הבטוח שלה – הפקק נפתח, והכל מתפרץ החוצה. התפרצויות זעם, בכי בלתי נשלט, או הסתגרות מוחלטת (Shutdown). הסביבה החיצונית לא רואה את זה, ולכן לא מאמינה שיש בעיה.

המנגנון הפסיכולוגי: מיסוך (Masking) כתהליך הישרדותי

כדי להבין את הילדות המבלבלות, חייבים להבין את מנגנון המיסוך (Masking/Camouflaging). מחקרים מראים כי למוח הנשי (גם על הרצף) יש נטייה ביולוגית חזקה יותר לצורך בקשר ובשייכות מאשר למוח הגברי. לכן, כשהילדה קולטת שהיא "שונה", היא מפעילה אסטרטגיות פיצוי מודעות:

1. למידה אינטלקטואלית של חברה: במקום להרגיש את הסיטואציה, היא מנתחת אותה. היא לומדת חוקים: "כשמישהו מחייך – מחייכים חזרה", "כששואלים מה שלומי – עונים 'טוב'". זהו תהליך מעייף שדורש משאבים קוגניטיביים אדירים.
2. היצמדות לדמות מובילה: ילדות רבות נצמדות לחברה אחת דומיננטית ומחקות אותה ("צל"). כך הן לא צריכות ליזום אינטראקציות, אלא רק להגיב דרך החברה.
3. הפיכה ל"ילדה השקופה": אם אני לא אדבר, לא אעשה טעות. בנות רבות בוחרות בביישנות קיצונית כמגן.

נורות אדומות: סימנים ייחודיים לבנות שחשוב להכיר

מעבר לקשיים הקלאסיים בתקשורת, אצל בנות הסימנים עשויים להופיע בצורה מעודנת יותר:

• תחומי עניין אינטנסיביים אך "נורמטיביים": בעוד שבנים עשויים להתעניין בלוחות זמנים של רכבות, בנות עשויות לגלות אובססיה לסוסים, נסיכות, להקת בנים או ספרות פנטזיה. הנושא נראה רגיל, אך העוצמה והעיסוק בו הם חריגים ומשתלטים.
• רגישות חושית גבוהה: תלונות חוזרות על בדים "מגרדים", סירוב ללבוש בגדים מסוימים, רגישות לריחות או לרעש של לעיסה/מזגנים.
• פרפקציוניזם וחרדה מטעויות: הצורך בשליטה הוא חזק. כל טעות קטנה נחווית כסוף העולם, כי היא סדק ב"מסיכה".
• נאיביות חברתית: למרות שהן נראות חברותיות, הן נוטות לפספס ציניות, מניפולציות או כוונות זדון, ולכן חשופות יותר לניצול או הצקות חברתיות מבלי שיבינו זאת בזמן.

הזווית המגזרית: כשה"חינוך הטוב" מסתיר את הקושי

כמכון המותאם לציבור הדתי והחרדי, אנו רואים כיצד התרבות משחקת תפקיד באבחון ה"בנות המבלבלות". ילדה חרדית או דתייה שממעטת ליצור קשר עין, מדברת בשקט, ומקפידה על הכללים באופן נוקשה – עשויה לקבל שבחים על צניעותה ועל "מידת היראה" שלה. הסביבה מפרשת את החרדה החברתית כעדינות נפש. הנוקשות נתפסת כהקפדה הלכתית. במקרים אלו, האתגר שלנו כמאבחנים הוא לקלף את השכבות ולזהות: האם זו בחירה ערכית, או חוסר מסוגלות וגמישות? האם הילדה שקטה כי היא צנועה, או כי היא קפואה מפחד?

למה חשוב לאבחן?

הורים רבים שואלים אותנו: "אם היא מסתדרת, למה להדביק תווית?" התשובה היא שהיא לא באמת מסתדרת. היא שורדת. המחיר של חיים במיסוך ללא עזרה הוא גבוה:

• פיתוח הפרעות חרדה ודיכאון בגיל ההתבגרות.
• תחושת פגמים בערך העצמי ("למה לכולם זה קל ולי כל כך קשה?").
• אבחנות שגויות (כמו הפרעת אישיות גבולית או הפרעות אכילה) שמובילות לטיפול לא מתאים.

אבחון מדויק במכון "סימני לב" הוא לא סוף הדרך, אלא התחלה של חיים עם הקלה. הוא מאפשר לילדה להבין את עצמה, ולקבל כלים לוויסות העומס, כך שלא תצטרך "להתפרק" כשהיא מגיעה הביתה.

שאלות ותשובות נפוצות על אוטיזם בנות (Q&A)

הבת שלי יוצרת קשר עין ויש לה חברה טובה אחת. זה לא שולל אוטיזם?
לא בהכרח. כפי שציינו, בנות רבות לומדות ליצור קשר עין באופן מלאכותי ("להסתכל בין הגבות"). לגבי חברות – בנות על הרצף מסוגלות ליצור קשר של "אחת על אחת", שלעיתים הוא מאוד אינטנסיבי ותלותי. הקושי שלהן בולט יותר בסיטואציות קבוצתיות מרובות משתתפים.

המורה טוענת שאנחנו מדמיינים ושהילדה נהדרת. איך זה ייתכן?
זוהי תמצית תופעת "הילדה המבלבלת". המורה רואה את התוצאה של המאמץ (ההתנהגות הנאותה), בעוד אתם רואים את המחיר (ההתפרקות בבית). באבחון מקצועי אנו משתמשים בכלים שעוקפים את הדיווח של בית הספר ובודקים את המנגנונים הפנימיים של הילדה.

האם אבחון יפגע בה בשידוכים בעתיד?
זהו חשש מובן וכבד משקל במגזר שלנו. עם זאת, הניסיון מראה שמה שפוגע באמת הוא תפקוד לקוי שאינו מטופל. נערה שגדלה עם חרדות, התפרצויות ותחושת חוסר שייכות ללא הסבר, תתקשה הרבה יותר בבניית בית יציב. הטיפול וההבנה העצמית דווקא מעצימים אותה ובונים את כוחות הנפש שלה לקראת העתיד. כמו כן, במכון "סימני לב" אנו מחויבים לדיסקרטיות מוחלטת.

איך מתבצע האבחון אצלכן?
האבחון במכון מנוהל על ידי תרצה פלדמן וצוות בכיר, וכולל שימוש בכלי אבחון מהימנים ובינלאומיים (כמו מבחן ADOS-2 המותאם לרמות תפקוד שונות), לצד ראיונות עומק עם ההורים (ADI-R) ותצפיות קליניות רגישות שמטרתן לראות מעבר למיסוך.

הבת שלכם מבלבלת גם אתכם? אתם מרגישים שיש שם משהו מעבר למה שרואים? אנחנו ב"סימני לב" מומחים בלהקשיב למה שלא נאמר. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר להתייעצות ראשונית, דיסקרטית ומכילה.

התמונה נוצרה ע"י https://gemini.google.com/