מאת: תרצה פלדמן, פסיכולוגית קלינית ומאבחנת תקשורת, מייסדת מכון "סימני לב"
כשהורים נכנסים לראשונה לעולם אבחוני התקשורת, הם נתקלים מהר מאוד במושג שנשמע כמו קוד צבאי או סודי: DSM-5. הרופאים מדברים עליו, הפסיכולוגים מצטטים אותו, והוועדות בביטוח הלאומי דורשות אותו כתנאי לקבלת זכויות. אבל מה עומד מאחורי האותיות והמספרים הללו? ואיך ספר אבחנות אמריקאי קשור לילד הייחודי שלכם, זה שמחייך, משחק, ורק מתקשה "לקרוא את החדר"?
במכון "סימני לב", אנו מאמינים שידע הוא כוח מרגיע. כשאתם, ההורים, מבינים את השפה המקצועית, רמת החרדה יורדת ואפשר להתמקד בעיקר: בקידום הילד. המאמר הבא יעשה לכם סדר במונחים, יסביר מה הקשר בין dsm 5 אוטיזם לבין המציאות בבית, ואיך אנחנו מתרגמים את הקריטריונים היבשים לאבחון רגיש ומדויק.
המהפכה של 2013: מסוגים שונים לרצף אחד
ה-DSM הוא "המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות" של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. הגרסה החמישית שלו (DSM-5), שיצאה בשנת 2013, חוללה מהפכה של ממש בתחום.
בעבר (בגרסה הקודמת, DSM-4), היו הגדרות נפרדות ושמות שונים כמו "אספרגר", "אוטיזם קלאסי" ו-"PDD-NOS". הורים רבים יצאו מהאבחונים מבולבלים משפע ההגדרות. ה-DSM-5 עשה סדר וקבע: אין יותר חלוקה לתתי-סוגים. כולם נמצאים תחת מטרייה אחת גדולה שנקראת ASD (Autism Spectrum Disorder) – רצף האוטיזם.
המשמעות של הגדרת אוטיזם dsm 5 היא ההבנה שאוטיזם אינו "נקודה" אחת, אלא "ספקטרום" (קשת) רחב. רמת האינטליגנציה יכולה להשתנות, רמת השפה יכולה להשתנות, אבל הליבה הנוירולוגית זהה אצל כולם.
הלב של האבחון: שני התחומים הקובעים (הדיאדה)
כדי שילד יאובחן על הרצף לפי ה-DSM-5, עליו להראות קשיים עקביים בשני תחומי ליבה. בעבר דיברו על "שילוש" (טריאדה), אך כיום מדברים על "צמד" (דיאדה):
1. קושי בתקשורת ואינטראקציה חברתית
כאן אנו בודקים האם לילד יש קושי מתמשך ביצירת קשר עם העולם, בשלושה מישורים:
- הדדיות רגשית-חברתית: האם מתקיימת שיחה זורמת ("פינג-פונג")? האם הילד משתף בתחומי העניין שלו או ברגשותיו? או שהוא מדבר על מישהו במקום עם מישהו? האם הוא יוזם אינטראקציה או רק מגיב?
- תקשורת לא-מילולית: האם קשר העין מותאם ומשמש לתקשורת? האם יש שימוש במחוות גוף (הצבעה, הנהון, הבעות פנים) שתואמות את הדיבור?
- יצירה והבנה של מערכות יחסים: האם הילד מבין את ה"קודים" החברתיים הלא כתובים? האם הוא מצליח לרכוש חברים ולשמר את הקשר לאורך זמן? האם הוא מתאים את התנהגותו להקשרים חברתיים שונים (למשל, התנהגות בבית כנסת מול התנהגות במגרש משחקים)?
2. דפוסי התנהגות חזרתיים, מצומצמים ונוקשים
זהו החלק השני הנדרש עבור אבחנת dsm 5 אוטיזם. על הילד להציג לפחות שניים מהסימנים הבאים:
- תנועות, שימוש בחפצים או דיבור חזרתי: נפנופי ידיים, הליכה על קצות האצבעות, חזרה על מילים (אקולליה), או סידור חפצים בשורות במקום משחק דמיוני.
- דבקות בשגרה ונוקשות מחשבתית: קושי גדול בשינויים ובמעברים, צורך בטקסים קבועים, או חרדה כשסדר היום משתבש.
- תחומי עניין מצומצמים ואינטנסיביים: עיסוק אובססיבי בנושא ספציפי (מספרים, רכבות, דינוזאורים, הלכות ספציפיות, סוגי בדים) בעוצמה חריגה לגיל.
- רגישות חושית (החידוש הגדול!): ה-DSM-5 הכיר רשמית בכך שוויסות חושי הוא חלק אינטגרלי מאוטיזם. זה יכול להיות רגישות יתר (לרעש, אור, מרקם של בגד) או תת-רגישות (חיפוש אחר מגע חזק, ריצה והתנגשויות).
רמות התפקוד: זה כבר לא "כן או לא"
הגדרת אוטיזם dsm 5 מחייבת את המאבחן לא רק לקבוע האם הילד על הרצף, אלא גם להגדיר את רמת התמיכה הנדרשת (Levels of Support). זוהי הדרך המודרנית לתאר את מה שבעבר נקרא "תפקוד גבוה/נמוך":
- רמה 1 ("דורש תמיכה"): הילד מדבר (לעיתים בשפה גבוהה), לומד לרוב במסגרת רגילה, אך מתקשה ליזום קשרים חברתיים וסובל מנוקשות שמפריעה לתפקוד עצמאי מלא. (מקביל למה שבעבר כונה אספרגר).
- רמה 2 ("דורש תמיכה משמעותית"): הקשיים החברתיים בולטים לעין גם עם תמיכה, יש קושי בשיחה הדדית וקושי ניכר בהתמודדות עם שינויים.
- רמה 3 ("דורש תמיכה משמעותית מאוד"): קשיים חמורים בתקשורת מילולית ולא-מילולית, וקושי גדול בתפקוד עצמאי ביומיום.
הגישה שלנו ב"סימני לב": הספר הוא רק המפה, הילד הוא הדרך
במכון "סימני לב", ה-DSM-5 הוא כלי עבודה חיוני, אבל הוא לא מחליף את העין הקלינית והלב המקשיב. תרצה פלדמן והצוות מתמחים בלקחת את הקריטריונים ה"יבשים" ולהתאים אותם למציאות המורכבת, במיוחד בקרב האוכלוסייה הדתית והחרדית:
- אבחון רגיש תרבות: אנו יודעים להבחין דקויות. האם הילד מתנענע בתפילה מתוך דבקות (נורמה תרבותית) או כתנועה חזרתית אוטיסטית? האם הילדה נמנעת מקשר עין מתוך צניעות וחינוך, או מתוך קושי תקשורתי?
- זיהוי בנות ("הפרופיל הנשי"): ה-DSM מבוסס היסטורית על מחקרים בבנים. בנות רבות יודעות "לעקוף" את הקריטריונים היבשים של אוטיזם dsm 5 באמצעות אינטליגנציה וחיקוי. אנחנו יודעים לזהות את האוטיזם גם כשהוא מסתתר מאחורי "ילדה מנומסת ושקטה".
שאלות ותשובות נפוצות (Q&A)
הבן שלי אובחן בעבר עם "תסמונת אספרגר". האם האבחנה שלו בוטלה?
מבחינה פורמלית, המונח "אספרגר" כבר לא קיים בספר האבחנות החדש והוא נכלל כעת תחת ההגדרה של אוטיזם בתפקוד גבוה (לרוב רמה 1). עם זאת, הזהות של הילד והחוזקות שלו לא השתנו. השינוי הוא רק בשם המקצועי שמאפשר קבלת זכויות ושירותים. הורים ובוגרים רבים עדיין משתמשים במונח אספרגר לתיאור עצמי.
הילד שלי עונה על כל הקריטריונים החברתיים, אבל אין לו שום התנהגות חזרתית או חושית. האם זה אוטיזם?
לפי הכללים של dsm 5 אוטיזם, אם חסר המרכיב של ההתנהגות החזרתית/נוקשות (סעיף B), לא ניתן לאבחן אוטיזם. במקרים כאלה, אנו בודקים אבחנה חדשה שנקראת SCD (הפרעה בתקשורת חברתית) – מצב שבו יש קושי פרגמטי בתקשורת, ללא המרכיבים האוטיסטיים האחרים.
האם אבחון לפי ה-DSM מחייב בדיקות פולשניות?
לא. אוטיזם הוא אבחנה התנהגותית-תפקודית. אין כיום בדיקת דם או צילום מוח שמזהה אוטיזם. האבחון במכון "סימני לב" מתבסס על תצפיות קליניות, שאלונים מתוקפים, היסטוריה התפתחותית וכלי אבחון סטנדרטיים (כמו ADOS-2), הכל תוך הקפדה על הקריטריונים הבינלאומיים.
למה חשוב שיהיה כתוב באבחון את רמת החומרה?
רמת החומרה (1, 2, או 3) היא המצפן עבור מערכת החינוך והטיפול. היא עוזרת להבין כמה עזרה הילד צריך בפועל – האם הוא זקוק לסייעת צמודה? לכיתת תקשורת? או רק לטיפול רגשי תומך? הגדרה מדויקת עוזרת לנו "לתפור" לילד את החליפה הטיפולית המתאימה לו ביותר.
רוצים לדעת איפה הילד שלכם נמצא על הרצף? הספרים נותנים את המסגרת, אבל אנחנו רואים את הנשמה. צוות מכון "סימני לב" מזמין אתכם לאבחון מקצועי, יסודי ורגיש, שרואה מעבר להגדרות היבשות. צרו איתנו קשר.
התמונה נוצרה ע"י https://gemini.google.com/
