מאת: תרצה פלדמן, פסיכולוגית קלינית ומאבחנת תקשורת, מייסדת מכון "סימני לב"
הורים רבים מכירים את הסיטואציה: הילד שלכם חכם, בעל אוצר מילים עשיר, ולעיתים אפילו נשמע כמו "פרופסור קטן". על הנייר, היכולות המילוליות שלו מצוינות. אבל כשזה מגיע למגרש המשחקים, לארוחת השבת או לשיחה סתמית בכיתה – משהו לא עובד. הוא נעלב כשלא התכוונו להעליב, הוא צוחק בזמן הלא נכון, או שהוא משתלט על השיחה בצורה שגורמת לילדים אחרים להתרחק.
אם אתם מרגישים שיש פער בין האינטליגנציה של הילד לבין ההבנה החברתית שלו, ייתכן שאתם צופים בביטויים של קושי תקשורת חברתית (Social Communication Disorder – SCD). זוהי אבחנה שחשוב להכיר, כיוון שהיא מסבירה בדידות של ילדים רבים שנופלים "בין הכיסאות".
מה זה בעצם קושי תקשורת חברתית?
כשאנחנו מדברים על שפה, ישנם שני רבדים:
- הרובד הטכני: אוצר מילים, דקדוק, תחביר. (כאן לילדים אלו לרוב אין בעיה).
- הרובד הפרגמטי (השימושי): היכולת להשתמש בשפה בתוך הקשר חברתי.
קושי תקשורת חברתית מתבטא בעיקר ברובד השני. הילד משול לתייר ששולט בשפה המקומית בצורה מושלמת מספר הלימוד, אבל לא מבין את הסלנג, את קודי הנימוס, את המרווחים בין המילים ואת הרמזים הדקים. הוא מדבר "נכון", אבל חברתית הוא "מזייף".
נורות אדומות: איך מזהים קשיים בתקשורת חברתית?
במכון "סימני לב", אנו שומעים מהורים תיאורים שחוזרים על עצמם. הנה הסימנים הקלאסיים שעשויים להעיד על קושי תקשורת חברתית:
- פירוש מילולי מדי (קונקרטיות): הילד מתקשה להבין ציניות, הומור, או מטפורות. אם יגידו לו "תפסיק למשוך את הזמן", הוא עשוי להסתכל על השעון בבלבול.
- קושי בניהול שיחה ("פינג-פונג"): הוא נוטה להרצות ("מונולוג") על תחומי העניין שלו (כמו רכבות, חלל, או סוגיות בגמרא) גם כשהצד השני מראה סימני שעמום ברורים. הוא מתקשה להבין מתי תורו לדבר ומתי עליו להקשיב.
- חוסר התאמה להקשר (קונטקסט): הוא עשוי לדבר אל המנהל או הרב באותה שפה "חברית" (או לחלופין רשמית מדי) שבה הוא מדבר עם חבר לכיתה. חסרה לו הגמישות להתאים את הסגנון למעמד.
- פספוס של שפת גוף: הוא לא קולט את המבט שאומר "די, זה לא נעים לי", וממשיך בהתנהגות המציקה מתוך מחשבה שזה משחק משעשע.
המבט המגזרי: כשלקות נתפסת כ"חוסר דרך ארץ"
בציבור הדתי והחרדי, הדקויות החברתיות הן לב ליבה של הקהילה. ישנם קודים ברורים של התנהגות בבית הכנסת, מול מבוגרים, ובאירועים משפחתיים. ילד עם קושי תקשורת חברתית עלול להיתפס בטעות כילד חצוף, חסר גבולות, או כמי שאין לו "דרך ארץ". הסביבה עלולה לכעוס עליו ולנסות לחנך אותו, בלי להבין שחסר לו המנגנון הנוירולוגי שמאפשר ללמוד את החוקים האלו באופן טבעי (אינטואיטיבי). הוא לא עושה "דווקא" – הוא פשוט עיוור לקוד החברתי.
הבלבול הגדול: זה אוטיזם או לא?
כאן נכנסת החשיבות הקריטית של אבחון מקצועי. ב-DSM-5 (ספר האבחנות החדש), ישנה הבחנה ברורה שעוזרת לנו לעשות סדר:
- אוטיזם (ASD): כולל קושי תקשורת חברתית + התנהגויות חזרתיות, נוקשות, ותחומי עניין מצומצמים/רגישות חושית.
- הפרעה בתקשורת חברתית (SCD): הילד סובל אך ורק מהקושי החברתי-פרגמטי, ללא החלק של ההתנהגות החזרתית והנוקשות.
אבחנה מדויקת של קושי תקשורת חברתית (SCD) היא בשורה חשובה, כי היא ממקדת את הטיפול בדיוק איפה שצריך – במיומנויות השיח וההבנה החברתית, מבלי להדביק תוויות שאינן מתאימות.
איך אבחון ב"סימני לב" יכול לשנות את התמונה?
כשהורים (ומורים) מבינים שההתנהגות של הילד נובעת מלקות בתקשורת ולא מבעיית אופי, הכעס מתחלף בהבנה ובכלים מעשיים. האבחון אצלנו מאפשר:
- מיפוי מדויק: האם מדובר ב-ADHD? חרדה חברתית? או קושי תקשורת חברתית טהור?
- תוכנית עבודה: ילדים עם קשיים אלו יכולים להשתפר פלאים בעזרת תיווך נכון, קלינאית תקשורת, וקבוצות למיומנויות חברתיות שלומדות אותם "דרך הראש" את מה שאחרים לומדים "דרך הלב".
שאלות ותשובות נפוצות על קושי תקשורת חברתית (Q&A)
הילד שלי ביישן מאוד ואין לו חברים. האם זה אומר שיש לו קושי תקשורת חברתית?
לא בהכרח, ויש הבדל גדול. ילד ביישן (או עם חרדה חברתית) בדרך כלל מבין את הסיטואציה החברתית היטב, אבל הפחד משתק אותו. הוא יודע מה "נכון" להגיד, אבל חושש. לעומתו, ילד עם קושי תקשורת חברתית (SCD) לא תמיד מפחד – הוא פשוט לא יודע איך. הוא עשוי לגשת לילדים בביטחון, אבל בצורה לא מותאמת שגורמת להם להרתע.
האם אפשר לטפל בקושי הזה, או שזה לכל החיים?
בהחלט אפשר לטפל ולקדם. המוח גמיש, ומיומנויות חברתיות הן כמו שריר שאפשר לאמן. טיפול מתאים (לרוב שילוב של הדרכת הורים, קלינאית תקשורת וטיפול רגשי) מלמד את הילד "לפענח" סיטואציות חברתיות באופן קוגניטיבי (שכלי). השיפור באיכות החיים ובתחושת השייכות הוא דרמטי.
למה חשוב לפנות לאבחון פסיכולוגי אם הבעיה היא בתקשורת?
האבחון הפסיכולוגי רואה את הילד השלם. כדי לקבוע שיש קושי תקשורת חברתית, חייבים לשלול גורמים אחרים: אולי הילד במצוקה רגשית שגורמת לנסיגה? אולי יש פער אינטלקטואלי? אולי זו הפרעת קשב שלא מטופלת? הפסיכולוג במכון יודע לעשות את האינטגרציה הזו ולתת את האבחנה המדויקת ביותר.
איך מסבירים את זה למורה בבית הספר?
זהו חלק קריטי. בסיום האבחון ב"סימני לב", תקבלו דוח וכלים להסברה. כשמורה מבינה שהילד לא "מתחצף" אלא יש לו קושי תקשורת חברתית אובייקטיבי, הגישה שלה משתנה. במקום לנזוף, היא לומדת לתווך לו את הסיטואציה ("עכשיו אני מדברת למליאה, אחר כך אקשיב לך באופן אישי"), וזה משנה את כל החוויה של הילד בכיתה.
הילד שלכם מרגיש לכם כמו חידה חברתית? אל תשאירו אותו לבד מול העולם. במכון "סימני לב" אנו מתמחים באבחון הדקויות הקטנות של קושי תקשורת חברתית. צרו איתנו קשר עוד היום לבדיקת התאמה לאבחון.
התמונה נוצרה ע"י https://gemini.google.com/
